<h1>כל בו סימן קכ"ז בשם התשב"ץ</h1>
<h2>דף ז:</h2>
מפי הרמב"ם ז"ל פסקו שלא לקדש ארוסתו עד לאחר ברכת ארוסין לפי שכל הברכות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן. אמנם בתשובת הגאוני' יש מה שאין אנו מארסין כ"א קודם ברכת ארוסין דלמא הדרא ביה ואינה רוצה להתארס והויא ברכה לבטלה ויש לעשות כתשובת הגאונים. והר"ף ז"ל הגיה ומהאי טעמא מברך האב להכניסו לאחר המילה לפי שאין ביד המברך לקיים [המצוה] כשמל אדם אחר.
